פרשת בשלח - ידיו אמונה

"ואהרון וחור תמכו בידיו, מזה אחד ומזה אחד, ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש". התיאור המפורט של אופן עמידתו של משה רבינו במלחמת עמלק, רומז למסר עבור הדורות הבאים. האמונה שמשה רבינו מייצג מתפשטת בעולם על ידי אמונות העומדות בצדיה של תורת משה. האחת, מיוצגת על ידי חור, המוסר את עצמו על אמונת הייחוד, והשניה על ידי אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, עד כדי עשיית העגל לשם הצלת העם. דתות אלו פועלות "עד בוא השמש", כלומר עד ימות המשיח, שבהם כל האומות חוזרות לדת האמת (רמב"ם מלכים פי"א).

המעשה הזה מובא בתורה בין שני המאורעות הגדולים המייסדים את הזהות הקולקטיבים של עם ישראל: קריעת ים סוף ומתן תורה. ללמדך שההשפעה האוניברסלית של עם ישראל עומדת במרכז הוייתה של האומה, ואינה ענף צדדי. "ונברכו בך כל משפחות האדמה" הוא המסר היסודי, שיציאת מצרים ומתן תורה הם מימושו. עוד למדנו מאותו מעשה, שכל עוד עמלק מצוי בעולם, כששולט הספק (בגמטריא 'עמלק'), אין אפשרות של בירור מוחלט של האמת, כי אם "ידיו אמונה". תורת משה היא המעידה על הדעות האמיתיות, בבחינת אמונה, עד אשר תצא האמת מנרתיקה, וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר.