פרשת שלח - ברכה והצלחה

על הרב מרדכי אליהו זצ"ל


גדלות הרוח מתבטאת בדברים קטנים המתלווים אל דמותו של אדם גדול. מורנו ורבינו, הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שנפרד מעלינו לפני חמש שנים, נודע היה בגדלותו התורנית, המקיפה את כל חדרי התורה, נגלה ונסתר, וגם בצדקותו המופלגת ודקדקנותו המליאה אהבת ה' ויראתו בכל דרכיו. אך מעבר לכל הקניינים היקרים האלה, שנקנו בעמל רב ובמסירות נפש של שנים רבות, בעבודת ה' וישראל עמו, עולה דמות בעלת הקרנה מיוחדת, שכבשה כל מי שזכה להיות בן שיח עמו. מהו סודה של אותה הקרנה? נראה שזה טמון בכוח שהיה לו לעודד בכל העוצמה את הצדדים החיוביים שהוא זיהה בבן שיחו. לא ההשתייכות המגזרית של האדם היא שעמדה מולו כי אם מידת הנכונות של האדם להוסיף חיים, להוסיף אהבת הבריות, להוסיף קדושה וטהרה, בכל צורה ואופן שיהיה, היא המידה שאותה הוא ביקש למצוא, ואותה לקדם. על כל רעיון טוב שהיו מביאים לפניו היה מברך בחמימות ובאהבה: "ברכה והצלחה!" באופן שהשומע קיבל אנרגיות אדירות על מנת להשלים את חפצו.

קומתו הגבוהה וההדורה שידרה באופן פיזי את מה שהוא שאף להיות: מעל הכל, מעל כל החילוקים הדקים בין הדעות, שגם אם יש בהם מן הצדק, יש בהם עוד יותר מהפירוד והחילוק בין הלבבות. לכן מכל החוגים באו לקבל ממנו עצה ותושיה, משום שהיה ברור לכל שלא ההופעה החיצונית או ההשתייכות החוגית היא המודיעה את ערכו של האדם, כי אם טהרת לבו.

הוא הגשים בחייו את הגימטריה המאחדת שמורה דרכו ושאר בשרו בעל ה"בן איש חי" גילה, שיעקב משה ודוד מהוים כאחד את הגימטריה של "ישראל". לאמור שקומת ישראל השלימה היא העם-יעקב, התורה-משה ודוד-הארץ.

כ"ה בסיון, יום הסתלקותו, ראוי להיקבע בזכרון האומה כיום הקורא לאחדות כל חלקי האומה, שכל כך לחם למענה.