פרעה החוטף את שרה אמנו בפרשה, מוּנַע על ידי שיקולים שונים. הצד הפשוט הוא שפרעה שטוף זימה ככל מצרים, מוּנַע על ידי יצריו האפלים, ומשום כך ראה לנכון לחטוף אישה יפה בלי לברר את מעמדה אם היא נשואה או לא, ולהביאה לתוך ארמונו. אבל אם רק כך היה, לא היתה התורה מקדישה פרק שלם למפגש בין אברהם לבין פרעה. כשם שאנחנו אומרים על עם ישראל "מעשה אבות סימן לבנים", אף אותו פרעה מלך מצרים הוא "מעשה אבות - כסימן לבנים שלו" - כסימן לאומה המצרית בבוא בני ישראל אליה.
אנחנו רואים גם שלא רק פרעה אלא מספר מלכים רצו להשתלט על האמהות. האמהות הן כפשוטו -התבנית שמתוכה תיווצר הזהות של עם ישראל. גם לפי ההלכה - הלאומיות של היהודי נקבעת לפי אמו ולא לפי אביו. ובכן מצאנו גם אצל המצרים הקדמונים כשבאו בני ישראל אליהם, שמזימתם היתה ש"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" (שמות א כב). ומה יהיה עם הבנות? נראה שכוונתם היתה שהמצרים ישאו את בנות ישראל לנשים. התוצאה היתה שצאצאיהם של המצרים היו יהודים לפי ההלכה, אך מצריים לפי זהותם. כך ניתן גם להבין את כוונתו של פרעה מלך מצרים. בהשתלטו על שרה הוא מתכוון באיזה שהוא מקום של התת מודע שלו להפוך את מצרים לעם סגולה. פרעה הרגיש את הגנוז במשפחה של אברהם אבינו, ואת האנרגיה העצומה הגנוזה שם, לשם הקידום של ההיסטוריה האנושית. לכן התאווה פרעה, וכמוהו אחרים רבים, להשתלט על אותו כח חיים, שהופיע אז בדמותה של שרה.
אנחנו רואים גם יחס דו ערכי: מצד אחד הוא מטיב לאברהם בעבורה. ההטבה שפרעה מטיב לאברהם איננה רק כסף וזהב "צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים" (בראשית יב, טז) - כפשוטו, אלא שמאחורי אותה הטבה אותו כסף ואותו זהב גם התרבות המצרית מוֹסֶרֶת משהו מעצמה לאברהם אבינו. וכמו כן גם אברהם אבינו בעצמו אמר: "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ" (שם יג), אומר רש"י (שם): "ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות". ובכן מה לו לאברהם אבינו לחפש מתנות במצרים? ברור שהוא הלך לחפש את חכמתה של מצרים - דרך אותן המתנות, אותה חכמה שהידרדרה במצרים על מנת להעלותה מחדש. ולכן אמר גם את הביטוי "אמרי נא אחותי את" על דרך מה שנאמר במשלי (ז, ד) "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ".אך בסופו של דבר, התרבות המצרית אינה ראויה מבחינת מוסריותה להיות זו שתוליד את האומה הישראלית, ולכן באים נגעים גדולים על פרעה ועל כל עבדיו, כעין הקדמה לעשר המכות שעתידות לבוא על מצרים מספר דורות לאחר מכן, על מנת לשחרר את הזהות הישראלית המתגבשת כבר בימים ההם. ולא עוד אלא שאחרי שפרעה השתכנע בצדקתו של אברהם אבינו, מוסרים לנו חז"ל "הגר בתו של פרעה היתה" (בראשית רבה פמ"ה פסקה א) שהוא גם שלח את בתו - הגר, להיות שפחה אצל אברהם אבינו. בתו של מלך, ובודאי של מלך כמו פרעה, איננה סתם שפחה, אלא היא באה לעבור הכשרה לימודית, איזו השתלמות של אומות העולם אצל האבות על מנת להיטיב את תרבותם. מה שבבוא הזמן גם הביא את ה"הוה אמינא" לאברהם אבינו לבנות את בית ישראל מתוך שותפות עם אותה בת של פרעה - עם הגר אמו של ישמעאל.